גּוֹב

גּוֹב, גּוּב, גּוּבָּא, גֹּב, גֻּבָּא, גּוּבָּה,ch. 1) same. Dan. 6:8; 13; 17 sq.Targ. Ex. 21:33 sq. (some ed. גּוֹבָא); Targ. Ps. 44:26 (ed. Vien. גּוּבָא); a. e.Y.Ab. Zar. IV, 44a bot. נפל לג׳ fell into a wine pit, v. זְחַל.Pl. גּוּבִּין, גּוּבַּיָּא, גּוּבַּי, גּוֹב׳. Targ. Jer. 2:13. Targ. Gen. 37:20 ed. Berl. גּוּבַּ׳ (Y. גּוֹבַ׳). 2) (cmp. גַּב, גַּבָּא) body, trunk, untrimmed log.Pl. גּוּבַּי or גּוֹבֵי. B. Kam.96a ג׳ דריקלא logs of a date-tree. Ib. ג׳ ועבדינהווכ׳, v. כָּשוֹרָא. Sabb.109b the swallowed serpent came out of his body ג׳ ג׳ in single trunks (sections of the body). M. Kat. 24a ג׳ דריקנא chin, v. גַּב (Rashi: the dimples of the chin). 3) back, top. Targ. Prov. 9:3 Ms. על ג׳ (cmp. על גַּב; ed. גִּיב, h. text גַּפֵּי). 4) prep. (cmp. גַּבֵּי־ s. v. גַּב) מן גובי־ out of. Y.Keth.II, 35a ומן גוביהן עבדוכ׳ and out of these (seventeen years) he spent thirteen years suffering with tooth-ache; Y.Kil.IX, 32b ומן גובעין (corr. acc.).